אני דיי בטוחה שאני משוגעת, עדיין לא מצאתי סיבה מספיק טובה לישון פחות מ6 שעות בלילה.
אני מקווה שזה שווה את זה שאני מחכה לו שיבוא, הקפה לא יציל אותי מחר גם אם אשתה 3 ברצף, יום ראשון הוא אויב אכזר של כולנו, גם אם תישן 12 שעות אתה עדיין תהיה שבור כאילו היית ער כל שניה.
עוד עשרה ימים אני מתחילה תקופה שונה לחלוטין, אני סוף כל סוף משוחררת! לא יכולה לתאר במילים כמה חיכיתי לזה..
כמה חיכיתי לרגע הזה שאוכל לשבור את השגרה הזו, שאוכל לזכות לעשות בחירות שלא יכולתי לעשות במשך השנתיים.
כמה חיכיתי וכמה מפחיד לי מכל.
כמה מפחיד לי שאאכזב את עצמי, זה מרגיש כמו "ממחר דיאטה" של כל יום ראשון שמסתיים בשווארמה.
האם באמת אוכל הפעם להגשים את עצמי? אני לא מסוגלת לשמוע "תאמיני בעצמך" יותר, המשמעת העצמית שלי ברצפה.
למדתי המון בתקופה הזו, על עצמי בעיקר ועל כמה החיים האלה מובילים אותך למקומות שלא חשבת שתגע בהם.
רק שהלב שלי יבחר נכון וזה לא יהיה רצף של אכזבות בעוד עשור מהיום.
מי יתן והפעם זה יהיה אחרת, כמו הבלוג הזה, שאחרי 8 שנים ארוכות, נאלצתי לעזוב את ישרא ולעבור לפה ולהתחיל דף חדש לחלוטין,
ממש הקדמתי את 2018 ו"ההבטחות".
;){kind=link}