עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
השם נוגה מבטא ערכים של עוצמה, אנרגטיות, מנהיגות והשקפת עולם חיובית.
חברים
תלתלEllyאחת שיודעתbeautiful.scarTsuki ContinueSuper Bambi
cheesiepeesieJust one girllea llisckaשמי הוא גיאנערת הגורל
מקס לזרבhaunted princessVenusWitchdrakulaסול
God Is A Womanedya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
ישנם רגעים..
13/05/2020 23:56
Noga
ישנם רגעים בהם אני מרגישה את הכל.
כאב, שמחה, הודיה, אהבה, אכזבה..
צביטה בלב, ואני לא בטוחה כמה באמת כואב לי.
הרגעים האלה, לא ניתן להסביר אותם במילים.
אבל מילה אחת יכולה להגדיר את התחושה, והמילה היא החיים.

ישנם רגעים בהם אני מרגישה את הכל.
והכל, לא חייב להיות הכל שלי.
אני מרגישה את הכל כאחד, מרגישה את החיבור כל כך חזק.
וכל מה שאני רוצה זה להכיל כל רגע אפשרי.

מה אני צועקת אי שם בתוך יער עצום של מחשבות?
הכל מרגיש כל כך חד ומטושטש בו זמנית. 
אני שומעת את הצעקות אך המילים לא מתחברות.
אבל הרגש כה חזק שלא צריך להבין את המילים.
אני מרגישה את הצעקות זורמות בעורקים
אני מרגישה את החיים.
4 תגובות
לשחרר ולקבל
12/05/2020 23:26
Noga
להמשיך קדימה, גם אם הצעד קטן הוא עדיין צעד.
להביט מסביב, להבין שהתמונה גדולה הרבה יותר מהנקודה הקטנה שלא תמיד מסתדרת.
להוקיר תודה על הרגע הזה, על הרגע שהיה והרגע שיגיע. 
לחוות את החיים במלואם, לשאוף להיות נוכחת בכל שניה שעוברת.
להפסיק לבזבז את הזמן על דאגות ולהתחיל להשקיע את הזמן באמונה שלי בעצמי ובמה שיבוא עם הזמן.
לבטוח בעצמי ובדרך שנסללת מולי, זה בסדר לפעמים לא לדעת עד הסוף.
להבין שכל יום שחולף הוא משפיע, מלמד, מחזק ומקדם אותי אל מטרותי.

להפסיק לחפש את עצמי, כי אני כאן! 
להתחיל לקבל את עצמי באמת, 
להתחיל לקבל מצבים מסויימים כפי שהם ולראות אותם באור אחר.

אני דוחפת את עצמי קדימה, אחד הפחדים הגדולים שלי הם להישאר במקום.
ולפעמים אני רצה, רק כי צריך ולא תמיד אני יודעת לאן.
אני יודעת כמה זה טוב לקפוץ אל המים, כמה שינויים זה דבר טוב, כמה חשוב לא להתקע בנוחות.
משהו שגיליתי על עצמי הוא שאני לא אוהבת שינויים, או יותר נכון לומר - אני אוהבת לדעת לאן פני מועדות.
החוסר וודאות שבא עם הקפיצה, עם השינוי ועם החוסר נוחות גורם לכל החוויה הזו להיות בלתי נסבלת עד השניה האחרונה.
"זה אתגר" אני אומרת לעצמי, "זה לטובה" אני ממשיכה וממשיכה.
הדבר שמציל אותי מכל הסיטואציה הוא הפחד שלי להשאר במקום, מי ידע שפחדים יכולים לבוא לטובתנו לפעמים.

הגיע הזמן לקחת נשימה ולשחרר.
חיי תמיד יהיו מלאים בחוסר וודאות לפעמים עד הרגע האחרון בו כל הנקודות מתחברות.
חיי תמיד יהיו מלאים באתגרים, בקפיצות, טביעות, נפילות, ריסוק וכמובן גם עליות.
הגיע הזמן להתרגל לזה, ומעבר לזה - הגיע הזמן לקבל.

לשחרר את הרצון לדעת כל הזמן.
להנות מזה.
כי זה יהיה כואב אם לא.
3 תגובות
טוויסט קטן בעלילה
06/05/2020 23:43
Noga
גיליתי שאני טובה בלהציב לעצמי מטרות, ליצור אבני דרך ולהראות לעצמי לאן פני מועדות.
אני יודעת שאם אני רוצה להשיג משהו, אין שום סיבה שלא אשיג אותו עם אמונה וקצת זמן שבא לטובתי.
אבל הנפילות, הבנתי שאיתן אני לא תמיד יודעת איך להתמודד גם אם אומר לעצמי שכל קושי הוא אתגר וכל נפילה היא בעצם עליה.
לפעמים לדעת דבר מה לא מספיק אם לא יודעים באמת ליישם את האמונה.
אני מחשיבה את עצמי לאדם אופטימי אבל גם כאן אני מגלה לפעמים הפתעות שבאות בעטיפה של פסימיות קלה.
אחרי הקשבה למילים של המאמנת שלי, הצלחתי למצוא את החתיכה החסרה בפאזל האופטימי שלי והיא להתמקד במה שיש ולא במה שאין.
זה לסיים את היום עם התבוננות על הדברים שכן הצלחתי לקדם, הדברים שהצלחתי ליישם, הצעדים הקטנים לעבר המטרה שלי.
כי לסיים את היום עם התבוננות על הדברים שלר עשיתי, על הדברים שהזנחתי קצת יותר, אלו הדברים שמקדמים לחוסר מוטיבציה ומפילים אותנו יותר.
זה מדהים שלפעמים מה שאנו צריכים זה לשמוע את מה שאנו כבר יודעים עם מעט טוויסט שמצליח לגעת באמת.

0 תגובות
פוקוס
05/05/2020 23:25
Noga
התחלתי לשים דגש יותר על הנוכחות שלי בהווה והבנתי כמה חיי חולפים מול עיני בלי להרגיש.
וזה קורה בפעולה הפשוטה ביותר כמו המקלחת אחרי אימון טוב ששוטפת ממני את כל מה שהוצאתי החוצה.
המחשבות שרצות ללא הפסקה על העבר, על העתיד, על הדברים הכי הזויים שגורמים לי לצחוק מכמה שהם הזויים.
זרם המים שוטף את גופי, הפעולות נעשות על אוטומט עד לרגע שמוחי חשב על פוקוס.
פוקוס.
לקחתי את השמפו והרגשתי את מרקמו על כפות ידי והתחלתי לעסות את הקרקפת, חלק אחר חלק - איזו הרגשה מדהימה.
ואחריו התחליב רחצה, הסבון פנים. החלטתי להיות מפוקסת ולהרגיש את מה שאני עושה, 
להריח את ניחוחות הבשמים הנודפים מן הסבונים ולהרגיש את המגע הנפלא על גופי.
זרם המים שוטף את גופי, אך הפעם אני מרגישה את המים כמו מפל חם ששוטף את הכל, את הסבון, את העבר, את העתיד, את השטויות שלי ואת כל המחשבות ומשאיר אותי נוכחת ומרגישה.
וכך התחלתי ללמוד ולהעריך את המילה פוקוס.
וכך התחלתי להרגיש דרכו את החיים.

0 תגובות
לפרק את הצעד הראשון לתתי צעדים
04/05/2020 22:56
Noga
כשדבר מה גדול עומד בפני אני משתדלת לא להיכנס למצב של "זה יותר מדי".
המצב הזה פותח בפני 2 אופציות שאף אחת מהן לא טובה יותר מהשניה:
1 - להבין שזה יותר מדי מסובך ויותר מדי קשה ולמה מלכתחילה
2 - להגיע לתובנה מגוחכת שזה גדול עלי, לפתח אי ספקות בעצמי.
החכמה טמונה בלקחת כל דבר בפרופורציות, להסתכל על התמונה הגדולה ולא להתמקד בכאוס הענק שמסתיר לי את הראיה.
החכמה היא לפרק את הדבר העצום הזה, לצעדים הכי קטנים שיש מבחינתי, אבל כאלו שאוכל לסמן עליהם וי.
מאין עבודה פסיכולוגית על המוח אבל בו זמנית מימוש פוטנציאל בצורה האופטימלית ביותר.
זה תמיד קל יותר אחרי הצעד הראשון. 
הבעיה שלנו היא לעשות את הצעד הזה, ולפעמים הבעיה היא בעצם בכך שהעמדנו בפנינו צעד שהוא לא באמת הצעד הראשון.
הפתרון הוא לפרק את הצעד הראשון לתתי צעדים ואם גם זה לא מספיק אז תתי תתי צעדים עד שנמצא את האור הירוק הקטן הזה שיתן לנו את האפשרות להמשיך ללכת.

0 תגובות
כוחו של הרגע הזה
03/05/2020 22:57
Noga
"התשובה נמצאת כאן, לא בעבר ולא בעתיד"
כוחו של הרגע הזה, הוא כוח עצום.
אני משתדלת לתפוס ולהכיל את עצמי ברגע הזה בכל הזדמנות של מודעות.
בעשיית אהבה, בלקיחת נשימות, בלקרוא ספר טוב, באכילה, הליכה או אפילו מקלחת.
ברגע שאני לוחצת על כפתור עצירה למחשבות שלי על מה אם, ומה יקרה בעוד רגע או בעוד שנה מהיום, הכל פשוט מתבהר.
מסקנה הבולטת מכל מהחוויה הזו - בכמה חרא מיותר אנחנו שוקעים וכמה עיוורים אנו יכולים להיות לדברים הקטנים.
להיות ברגע הזה זה להכיל את כל הריחות, הטעמים, הצלילים והתחושות.
להיות ברגע הזה זה להרגיש רגע צלול אחד שלפעמים אנשים מחפשים אותו שנים בהתרוצצות אחר המחשבות של עצמם.
וזה אבסורד שפשטות שכזו כרוכה בעבודה לא פשוטה.

0 תגובות
נוגה
03/05/2020 00:30
Noga
נוגה היא אור,
היא עוצמה,
היא שמחה.

נוגה קראה לי
והינה אני כאן,
מוכנה להכיל אותה
אחרי שהייתה כבולה שנים רבות
בשלשלאות של מחשבות, של תחושות.

היא קראה לי זמן רב מדי
הרגשתי זאת בכל לבי
ועכשיו היא כאן מולי ואני עוטפת אותה בקבלה שלי
קבלה שלי את עצמי.

זה לא הולך להיות קל, 
אבל אני מוכנה לזה. 
מוכנה לקבל את עצמי באמת.
0 תגובות
טובעת בתוך עצמי
22/01/2019 16:46
Noga
אני טובעת.
טובעת בתוך עצמי, בתוך המחשבות שלי.
טובעת בתור ים סוער בעל גלים שהספיקו לשבור כל שובר גלים שבניתי.
איך אפשר לאבד כוחות מלשחות עם הזרם?
איך אפשר להתמכר לקושי של לשחות נגד הזרם?

אני כל כך עייפה..
עייפה מלהבין מי אני, איפה אני, לאן אני הולכת.
עייפה מלהבין את ייעודי.
עייפה מהמוח שמתרוצץ לכל עבר,
עייפה מלצעוק לעצמי "תעצרי".

אני יושבת במשרד
ומולי המסך ולידי המקלדת,
מקלידה מילה אחר מילה.
מחשבה אחרת בראשי - זו לא אני.
אז למה אני עדיין ממשיכה לנסות?

למה אני מנסה להכריח את עצמי כל פעם מחדש ללכת בדרך "הטובה והנכונה"
שתתן לי שקט כלכלי, ייתן קצת ייצוב על הקרקע
שכל מה שאני רוצה יותר מכל זה לתת מעצמי,
לעזור לאחר, להיות חלק ממשהו שבאמת אכפת לי ממנו?

יותר מדי פחד
פחדנית.
פחדנית שלא מסוגלת לקחת סיכונים עבור החמצן שחסר לה.
מפחדת שזה עוד תעלול של המוח 
עוד מחשבה טיפשית של הרגע
שאזכר באותו הרגע ואבין כמה זה טעות.

כי איך אני יכולה לסמוך על עצמי,
על אדם שמשנה את דעתו כל רגע,
אדם שלא מסוגל להתמיד?
אבל אני מודה. 
אני לא מסוגלת להתעלם מהקול שצועק לי
זו לא את..

11 תגובות
תזכורות קטנות לדלת של המקרר
11/09/2018 10:16
Noga
באווירת השנה החדשה יצא לי להביט על חיי קצת מלמעלה ולהבין דבר מה, להבין כמה הרבה השתנה..
השתחררתי מהצבא, יצאתי מכל קווי הנוחות ומצאתי עבודה מעולה, קניתי אוטו, טיילתי המון.
אך עדיין חסר לי חלק בפאזל, חלק שמתעלה על כל הישג גשמי שאוכל אי פעם להשיג.
אולי לא נכון לקרוא לו חלק מתוך פאזל, הרי הוא הליבה של כל קיומי.
הלב הפועם שבי, הנוכחות שלי ברגע הזה, המודעות, האהבה העצמית וקבלה.
כל העולם יכול להסתובב, לרקוד ולרוץ בעודי נסחפת יחד עימו, אך התחושה תישאר אותה התחושה,
ריקנות קלה, אולי קצת כאב שלוחץ על ריאותי מלנשום,
וגם התסכול על עצמי ועל מי שאני ועל מה שאני וכמה לפעמים זה לא מספיק.
אבל אני תאומים איך אפשר לשכוח, יש בי תמיד את הצד החכם שמשתיק כל מחשבה רעה וכל עצב
אבל גם הוא, הצד הפיקח לא פיקח מספיק.
לא משנה מה תשיג בחיים, ואיזה חלום תגשים על הדרך, לעולם לא תהיה מסופק אם ליבך לא שלם.
זה מרגיש כמו מסע אין סופי ולא מבטיח למדי לחפש פיסה אחר פיסה של הלב שלי.
אבל כל פיסה קטנה שנוספת מביאה עימה אושר ממכר, כזה שנותן את הכוח להמשיך.
אני מאחלת לעצמי ולכם להתאהב בעצמכם, במי שאתם ובמה שאתם.
אני מאחלת שנזכה להנות מהרגע הזה, בלי לחשוב על העתיד או על העבר, רק להיות נוכחים ברגע הזה ולהכיל אותו, לטוב ולרע.
שנדע להעריך את כל הרגעים הכי יפים, ונדע לשים לב לפרטים הקטנים, 
שניתן לראש מנוחה ונדע לשחרר, לשחרר את כל הזרם הלא פוסק של מחשבות שרק פוגע באיכות חיינו.
שנדע להגשים ולממש את עצמנו,
שנתחיל לנשום באמת.


3 תגובות
מילים במגירה מאובקת
29/07/2018 22:49
Noga
דף ריק, דף לבן שרק קורא לי
עוד מילה אחת נותרה לה מאחורי המגירה המאובקת
והרעש, כמה רעש...
וכמה שאני רוצה לצעוק חזק אל העולם.
והעיניים נעצמות, לא רוצה להרדם לרגע.
ונשבר לי כבר מזה
להתרוצץ להתרוצץ
וכמה שזה ממכר
להרגיש חלק מהבועה הגדולה בעולם.
אני הכל,
אני גם כלום
אני גרגיר אבק
אני הוא היקום.

האור נחרב ומתחבא מאחורי השקיעה הארוכה בעולם,
וכמה חמקמק הוא האור
לתפוס אותו בזרועותיו וליפול אל תוך החשכה.
האם יש תקווה?
הרי יש לי אמונה
אבל זה לא מספיק..

להביט על השקט מהצד
לחלום על איך זה להיות הוא,
כה שלו, כה רגוע..
נעל גדולה מדי נעלתי על רגליי.

לא רוצה להביט מהצד,
רוצה לזרוח, ולברוח.
לא להביט לאחור..

התגעגעתי אליכם כל כך..
והלוואי ויכולתי למצוא את הזמן כמו בעבר..
אשתדל לחזור לכאן כמה שיותר מהר..
6 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 הבא »