עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני גם וגם, או ואו והכל ביחד.
ללא עמדה חזקה במיוחד, אבל עם ראש פתוח לכל עמדה שתבוא.
הכל אצלי משתנה גם כשהכל עומד במקום.
מזל תאומים ומה שבא איתו :)
מי שרק רוצה מוזמן לפנות - geminih96@gmail.com
חברים
TheAceTigerLilyכותבתstrongerlittalyRannyBunny
אחת שיודעתאוֹלצ'beautiful.scarTsuki ContinueSuper Bambicheesiepeesie
איילת אהביםCup of tea girl 37GermionaJust one girlלאה לויliscka
Just a JoeDark Paradiseרֵײזָאשמי הוא גיאנערת הגורלריאליזם קסום
מקס לזרבhaunted princesslove myselfwolf heartsunshineWitch
drakulaIM ALLeonסולGod Is A Womanedya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מכתב לעצמי
14/01/2018 10:04
Gemini
מחשבות

את חייבת להפסיק עם הפחד הזה
מהכל, מכולם, משונה, משגרה.
את כבר לא ילדה קטנה שההורים ידברו במקומה, את לא יכולה להסתמך על אף אחד יותר וגם לא על העולם.
העולם יביא לך טוב, וקצת מזל ואולי דחיפה קטנה קדימה, או אחורה, אבל גם זה לטובתך המלאה.

אבל את צריכה לקחת את עצמך בידיים כאן ועכשיו!
החיים תמיד יביאו עימם דברים מפחידים להתעמת מולם אבל זה מה שהופך אותם למדהימים.
אני יודעת שאת מרגישה חסרת ביטחון מול עצמך ומול כל העולם הזה, אבל את גם יודעת שאם לא תנסי? לעולם לא תדעי.
צריך לקחת סיכונים בחיים, ויהיה מה שיהיה, לטוב ולרע. זה אף פעם לא מתסכל אם מבינים שהכל לטובה.
לפעמים את מחמירה עם עצמך, וזה בסדר. זה רק אומר שיש לך שאיפות גדולות מעצמך ואת רוצה להצליח ולהיות יותר טובה מאיך שהיית אתמול.
אבל איך את רוצה להיות טובה ממי שהיית אתמול אם את נותנת לעצמך את הרשות לעמוד במקום?
את מדהימה בדרך שלך תמיד תזכרי זאת.
הגיע הזמן שבאמת תצעדי, הרי השיעמום הוא לא בשבילך.

13 תגובות
פואנטה
11/01/2018 15:40
Gemini
זה היה שבוע מזעזע אבל איכשהו הכל מסתדר לטובה..
הייתי מעורערת נפשית בהכל.
מי אני, מה אני, מה אני עושה, מה אני לא עושה, 
מה הבעיה שלי לקום, מה הבעיה שלי להרגע,
איך להפסיק לחשוב, ואיך ללמוד לחשוב נכון,
האם הגעתי לתובנה משכילה כלשהי אודות הקיום
או שבעצם התובנה הזו שווה לתחת?
אני יודעת, אבל לא יודעת,
כן, לא, שחור, לבן, צבעוני, מחוספס, חלק
בסדר, לא בסדר, נכון, לא נכון
הפואנטה ברורה.

התעוררתי על עצמי וחזרתי לחפש משרות נוספות, ובינתיים את שבוע הבא אני מתחילה בצורה הרבה יותר מועילה 
עם ראיון בראשון ובשני :) !
יש בי איזושהי תקווה שכל יום יהיה לי ראיון, בטוח משהו יצא מאחד מהם חח..
אבל יותר מכך אני שמחה שעמדתי במילה שלי וזו התקדמות גדולה מכל ראיון שהשגתי.
אמרתי שאחכה שהתחקיר יסתיים ואם לא אשמע תשובה בימים הקרובים אני אחזור לחפש, ועשיתי את הצעד הזה..
ועם המרפי שלי אלביט יתקשרו אלי בקרוב להגיד שהסיווג מוכן, ואז זה יהיה כזה "שיט, עד שסוף סוף התחלתי להפתח לעוד משרות,
עכשיו לעולם לא אדע מה יכולתי להשיג". אם יש משהו שאבא שלי צדק בו זה אם נכנסים לציד הזה, אי אפשר להפסיק.
למרות שאני שונאת כל רגע בזה. גורם לי כל כך לערער בעצמי. (חייבת להפסיק עם זה).

תחום נוסף שעולה על הפרק המון לאחרונה, האורח החיים שלי.
היו רגעים בהם הצלחתי והיו רגעים שבהם קצת פחות..
ההצלחות שלי מסתכמות בגרירת הגוף העצלן שלי לסטודיו והכנת קינואה(זה ממש התקדמות כי כל מה שנוגע לבישול עושה לי חשק לפהק)
הרגעים הפחות הטובים איך לומר את זה.. מתוק. (מתי אפסיק לזלול את כל המקרר?) 
וזה שלא מצבי גרוע, אני נראית לא רע בכלל, אבל זה לא ישאר כך אם לא אשמור על עצמי.

יותר מאוחר אני הולכת להתפנק על ערב סושי עם חברה, אנחנו הולכות להכין הכל מ-א' 
כישורים שצברתי מעבודות מזדמנות סוף סוף משתלמים.
העיקר שלא אהרוג אף אחד היום, זה יעד מוצלח מאוד ליום הזה.


קראתי לא מזמן פוסט על מוזיקה של sunshine .. פאק כמה התגעגעתי לשירים האלה.
10 תגובות
רצון רצון ואין מה לאכול
10/01/2018 18:52
Gemini
מה הדבר שהייתי הכי רוצה בעולם?
לטוס וכמה שיותר רחוק.
הייתי רוצה להכיר את אירופה ואת התרבויות השונות, את האוכל המיוחד של כל עדה, 
את האומנות, הבניינים, הרחובות ואיך הירח נראה בכל אחד מהם.
הייתי רוצה לטוס לדרום אמריקה, ולתאילנד, ולאיים הכי יפים ושלא נשכח את הודו לפני שנשכח את עצמנו בה.
לראות את הנופים שמרהיבים נשימה של כל אדם, להיות חסרת מילים מול העולם המדהים שקיים מול עיני
בא לי ללכת ולעולם לא לעצור ולנשום עוד ועוד מהאוויר החופשי.
הייתי רוצה לעשות במדיטציה חודש,
הייתי רוצה להציל חיות בר בארגנטינה,
הייתי רוצה לעביר כל לילה בלהביט על הכוכבים האין סופיים שמקשטים את השמיים,
הייתי רוצה לנשום ולא לחשוב על שום דבר פרט להווה. לא עתיד ולא עבר. רק כאן ועכשיו.

מה עוד הייתי הכי רוצה בעולם?
אני רוצה ללמוד.
ללמוד אומנות, ללמוד היסטוריה, ללמוד ספרות, ללמוד כתיבה, ללמוד פילוסופיה, ללמוד פסיכולוגיה,
ללמוד קרימינולוגיה, ללמוד מדעי המדינה, ללמוד ביולוגיה, ללמוד פיזיקה, ללמוד כימיה, ללמוד הכל.
בא לי את האווירה של הכיתה, בא לי לשמוע מרצים אדירים
בא לי להתמרמר מהכמות של המטלות, ומכמה חומר הצטבר לי מתחת לאף ושלא נדבר על תקופות המבחנים..
בא לי לרכוש כלים, לגלות את עצמי מחדש.

יש אין סוף דברים שהלב שלי רוצה.
אני רוצה לגלות את עצמי, 
אני רוצה להיות רומנטיקנית חסרת תקנה,
אני רוצה לחיות את הרגע.

ורק דבר אחד שהלב שלי לא מסוגל להתמודד איתו
וזה המחשבה על העתיד.
כי כל אכזבה שלי קשורה להשלכות של העתיד
אני לא רוצה למצוא את עצמי בעוד אפילו 5 שנים מהיום אומללה ועושה את הדברים שאני עושה כי אני חייבת.
אני רוצה לראות את עצמי בעוד 5 שנים מאושרת כי אני עושה מה שאני אוהבת, וטוב לי על הלב.
אין לי כוח לראיונות האלה, אין לי כוח לפקפק שוב בידע והנסיון שלי. 
ואני יודעת ששום דבר לא בא בקלות, ואני משתדלת לקחת את הכל באיזי
אבל הייתה לי מעידה קטנה, ואין לי כוח לכלום היום.
אולי מחר, אני טובה יותר בבוקר.
14 תגובות
לאהוב את השריטות שלי.
08/01/2018 13:15
Gemini
מחשבות
הגעתי למסקנה שאני אוהבת את השריטות שלי.
חשבתי על זה לעומק, והנחתי לעצמי שאם הייתי מתקנת את הכל, מה הטעם?
יש לי נטייה לחשוב על הכל, כל הזמן, בלי הפסקה 
על מה הייתי חושבת? במה הלב שלי היה מתמלא?
אני אבודה בטירוף, אבל הבנתי שאני פשוט מכורה לזה.
מכורה למיסתורין הזה, יש לי תחושה תמידית שעוברת בכל הגוף שלי שהכיוון הזה קיים אי שם
הריגוש הזה בחיפושים.
אני אוהבת לא לדעת, אבל להרגיש שאני קרובה מספיק לתשובות שאני צריכה
וזה מצחיק, כי לבד לא לדעת זה בסדר, אבל להיות מוקפת אנשים שיודעים ואני לא - זה נורא עבורי.
להיות החכמה שבחדר ובו זמנית להבין שכל מה שאני יודעת זה מעט.
התחלתי לקבל את הקשיים כפי שהם, כפי שהתחלתי לקבל את עצמי
לחיות רגיל זה משעמם מדי.
אני תמיד אקפוץ ליעד הבא, אראה אותו במוחי כי אני לא מאמינה שהשמיים הם באמת הגבול
מי בכלל החליט זאת? כבר ביקרנו בחלל אז מה זה שמיים?

לצערי הרב הגעתי לשלב שהיקום אומר לי "אהחמ. אמרתי לך"
התחלתי לחפש עבודות אחרות בתקווה להתחיל לעשות ראיונות עבודה בקרוב
אי אפשר לדעת מתי הסיווג הזה יגיע, ומתי תהיה להם תשובה סופית עבורי 
ואני לא יכולה לבזבז עוד מהזמן שלי. מי יודע, אולי בזמן הזה אמצא משרה שווה הרבה יותר.
פשוט תמיד פחדתי להגיע לשלב הזה.
כי אני לא בטוחה ביכולות שלי, בידע שלי ובמקצועיות שלי
אבל הדבר המנחם הוא שכרגע יש לי לאן לחזור, וזה ניחום מאוד משכנע.
אתמול השתגעתי סופית מהחוסר משמעות שחוויתי.
חברה טובה שלי כבר התחילה לעסוק בתחום והמפלצת הירוקה שלי באה אתמול לביקור.
אני מפרגנת לה מכל הלב, היא תותחית על. 
אבל אני כל כך רוצה גם, אין לי סבלנות לחכות עוד יום.

חיים זה דבר כל כך מסקרן ומפתיע.. מחכה לראות מה יהיה הצעד הבא..
8 תגובות
אהבה בצורה הכי טבעית שיש
07/01/2018 08:05
Gemini
מחשבות, אהבה
אתה נוגע בי ואני מרגישה את הנפש שלי מתקלפת כמו בצל,
קליפה אחר קליפה עד שלא נותר דבר ואני משתחררת וגם משחררת
את כל הרגש החוצה, את כל הכאב, את כל המחשבות, את כל הטוב ואת כל הרע
אני מתרוקנת בשביל להרגיש מלאה מחדש.
אחרי שנים שאנו יחד זה כל כך אחרת, פעם הרגשתי שחסרה לי התשוקה והפלפל שיש בהתחלה,
חשבתי שיש לנו בעיה כזו או אחרת אבל טעיתי, טעיתי בענק.
כי אין דבר יותר מושלם מלהרגיש שלמה לידך.
בלי בגדים, ערומים בגופנו ובנפשנו עושים אהבה.
להרגיש אותך בתוכי, להרגיש נחשקת בצורה כזו מענגת.

להתעורר לצדך, אני זוכרת שפעם רק חלמנו להגיע לרגע הזה שהיינו צעירים.
בדרך כלל כשמשהו הופך לשגרה הוא מאבד מטעמו, לפעמים מעט ולפעמים המון
אבל את זה בהחלט לא איבדנו. 
אין מאושרת ממני כל פעם מחדש להביט בך בכל בוקר 
לחייך חיוך ענק מהעובדה שאתה לצדי, לצלול בתוך החיבוק החם שלך ולנשק כל חלק מפניך.
לא יכולה לחכות שנגור יחד.
13 תגובות
קיר צבעים
04/01/2018 14:11
Gemini
אני זורמת עם היקום, אני תמיד מנסה להשאיר את עיני פקוחות ואוזני רחבות לכל הנשמע מסביבי
כי יש סיבה להכל.
יש סיבה לשבועיים האלה, יש סיבה לדברים שאני קוראת, יש סיבה לאנשים שהכרתי
זה נותן לי תחושה שאני חלק ממשהו גדול, גדול מדי.
אני חושבת שהשבועיים האלה היוו עבורי כמסע, מסע בעקבות עצמי ומי שאני
התחברתי לדברים ששכחתי מהם בעבר, 
שאבתי כל כך הרבה השראה מכולכם במקום הזה, ועל זה אני רוצה להודות מכל הלב, אתם חלק משמעותי מהמסע שלי.
לאט לאט אני מרכיבה את כל החלקים בפאזל שלי אך עדיין התמונה כל כך לא מובנת.
היא מורכבת מכל כך הרבה צבע.
ראשי מדמיין קיר לבן ועליו בלונים עם צבע מפוזרים לאורך כל הקיר ובידי דבר מה חד שאני זורקת לעברם ומפוצצת.
תמיד רציתי קיר כזה בחדר, מבולגן מרוב הצבע שיש בו אבל זה בעצם מה שהפך אותו למושלם.
ואולי זו אני, הצבעים המבולגנים על הקיר הלבן.

וכמו ילדה קטנה אני רוצה הכל
להיות עיתונאית מגניבה שכותבת על המתרחש בעולם עם קצת צבע משלי,
להיות בעלת מסעדה שהיא בעצם לא מסעדה אלא מקום שאנשים ירצו לבוא אליו בשביל להתנתק מהכל,
להיות חלק מארגון גדול הקשור להגנה על הטבע, להציל בעלי חיים בסכנת הכחדה, להיות פעילה למען מי שלא יכול לדבר,
להיות צלמת במקומות הכי נדירים שקיימים בעולם, ובמיוחד של בעלי חיים כי זו התשוקה שלי,
להיות פסיכולוגית, או סוציולוגית, לעזור לאנשים להתקיים בעולם הזה,
להיות חלק מסטרטאפ מגניב שיוכל לשפר את איכות החיים שלנו,
להיות חוקרת של תרופות שיכולות להיות הצעד הבא לפתרון במחלות שלא ניתן לרפא
אני ילדה קטנה שרוצה לעשות משהו שחשוב יותר ממנה לפני שהיא תיעלם.

אני לא רוצה להשאב אל תוך הפסימיות שמכילה את כולנו.
כשהגעתי לצוות שלי עם חיוך מאוזן לאוזן המשפט הראשון ששמעתי מחבר "נראה אותך מחזיקה כך חודש"
והחזקתי, עם כל הקשיים והיו לא מעט.
וכשנפרדתי מחברי והם נאלצו לומר עלי כמה מילים, נותרתי בזכרונם כ"השמש של המשרד".
אני מאמינה שהכל אפשרי, אין גבול למה שאנו מסוגלים
ואני לא רוצה להיסחף עם הזרם, אני רוצה להשאיר חותם. 
אני לא יכולה לחכות לחיים שמצפים לי..
12 תגובות
מילים
03/01/2018 18:04
Gemini
אני אוהבת לכתוב.
אני אוהבת לחשוף מעט מהעולם שלי וזה מרגיש שהמילים הם הדבר הכי קרוב עבורי לקיום.
יש כל כך המון במוחי שאני לא מצליחה לבטא ביום יום.
ברגע אחד אני לא יכולה לרסן את עצמי ובשני אני תקועה.

אני אוהבת להכנס לפה, זה הפך לסוג של התמכרות קטנה וחיובית
אני אוהבת לקרוא מילים של אחרים, אני אוהבת להרגיש חלק מהם
יש בי רצון לעזור, לשאוב את הכאב של הכותבים ולהעניק להם מעט תקווה
אולי באמת לא טועים לגבי, סוציולוגיה מתאימה לי מעט.
אני מנסה לגלות את עצמי,
השריטה החדשה שאימצתי לעצמי היא למצוא עוד דברים שמרגשים אותי כמו להכנס לכאן ולכתוב, ולקרוא
אבל עדיין לא הצלחתי למצוא עוד משהו כזה נוסף.
ואני רוצה ללכת עם התחושות שלי עד הסוף, כי מעט זה אף פעם לא הספיק לי
אבל איך?

אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שאני זקוקה ליותר, 
חיכיתי כל כך הרבה זמן.. 
10 תגובות
ציפור קטנה
02/01/2018 10:13
Gemini
כשאני מנסה להביט לעומקי נשמתי אני רואה ציפור קטנה שעפה.
עפה למרחקים אל הלא נודע לה,
מרגישה את הרוח נושבת יחד איתה וזה יוצר הרמוניה מושלמת
כאילו היא דוחפת אותה להמשיך.
אני רואה נופים מרהיבים, מהרים והגבעות 
עד לחופים קסומים עם שלל של חולות בשלל של צבעים.
אני רואה שקיעה וזריחה, חושך ואור
וזה מדהים כמה שהיא לא מתעייפת
הציפור הקטנה עם הכנפיים הקטנות.

מחר מגיע היום שבו אוכל לקדם את עצמי עוד לעבר הקריירה שלי
אני כבר לא יכולה לחכות.
הלוואי ושם זה יסתיים, בתהליך הזה, שאוכל סוף כל סוף להתחיל לעבוד.
הולך להיות לא קל, בחרתי לעצמי דרך לא הכי קלה בעולם
אבל איפשהו, מבין כל הקולות שאמרו לי שזה לא יהיה הצעד הנכון
אני מרגישה שזה יהיה צעד מעולה.

אתמול הלכתי לאימון יותר אינטנסיבי, 
אני זוכרת לפני חודש וחצי בערך אחרי האימון הזה לא יכולתי להזיז אפילו אצבע מהגוף
בחיים שלי לא הייתי תפוסה ככה.
ואתמול הלכתי, וכמה שהיה קשה הרגשתי שהתחזקתי
וזו התחושה הכי טובה בעולם.
רק שאחרי זה דפקתי חתיכה גרנדיוזית של עוגה, וכריך נחמד
אבל רק הפעם, וזו הפעם האחרונה, אאשים את היותי אישה שעוברת את הימים הלא קלים בחודש
טוב, על מי אני עובדת...

היום הייתי אמורה לעבוד משמרת ערב
וכל כך לא רציתי.. 
זו עבודה מזדמנת שאני איתה עוד מהצבא ועד שאתחיל לעבוד במקצוע שלי
ולא שרע לי שם, אבל אני פשוט מיציתי
בא לי יותר. בגלל זה כל החוסר סבלנות.
אבל איכשהו היקום הקשיב לי והחליט לעזור לי בצורה מוזרה ונחתכתי בעקב של הרגל.
אז כעת אני פה, מעט מתבטלת אבל אי אפשר לדעת מתי תהיה לי עוד הזדמנות כזו..



17 תגובות
פיצול החלטות
01/01/2018 09:21
Gemini
מחשבות, החלטות, שנה חדשה
את הכניסה שלי לשנה החדשה העברתי בצורה הכי מדהימה שאפשר.
הייתי מוקפת סביב המשפחה האוהבת, סביב אהובי שכל הרצון שלנו הוא לעשות טוב לאחר, 
להיות מאושרים ולהעניק את האושר הזה לסביבה.
נכנסתי לשנה הזו עם לב פתוח ורחב לכל מה שיבוא, לטוב ולרע.
אני חובבת מדיטציות, ויש אתר מדהים שממנו אני שואבת המון טוב, ואחד התכנים שם תפס את לבי.
בפוסט היה כתוב על החלטות לשנה החדשה,
יש לנו קטע כזה שאני בטוחה שרבים יזדהו, שרואים את השנה החדשה, או ראש השנה כהזדמנות לפתיחת דף חדש 
עם עצמך, עם הסביבה וכל העולם.
רבים מאיתנו פותחים מגירות ישנות ומאובקות עם חלומות ששמרנו שם שנה שעברה, ושנים קודמות
אנו מבטיחים לעצמנו הבטחות ומצפים לעמוד בהם איכשהו. 
ולבסוף, המגירה נסגרת לה עד השנה הבאה וההבטחות, טוב נו אם הצלחנו מה טוב.
בפוסט שהיא כתבה למדתי שיש סיבה למה המחזוריות הזו חוזרת על עצמה שמותירה אותנו קצת מאוכזבים או כבר שלא אכפת לנו בכלל.
לרוב אנו מציבים לעצמנו יעדים ומטרות שנראות גדולות מדי ליקום לפענח אותם והחוכמה היא לפצל את המטרה הגדולה ליעדים קטנים שנוכל לעמוד בהם עד שנגיע ליעד הגדול.
ודבר נוסף שנגרם מכך הוא שההחלטות הגדולות מתחברות לרגש שלילי בתת המודע שלנו. 
אנחנו חולמים וחולמים בגדול, ואיפשהו התרגלנו שהחלום הזה לא מתגשם מסיבה כזו או אחרת, תחילה אנו מלאי ציפיה ומוטיבציה
אך משנה לשנה זה מותיר אותנו בידיים ריקות והציפיה יורדת והחלום שלנו הופך לסוג של רשות, יקרה יקרה, לא יקרה? לא נורא.
נכנסתי לשנה הזו עם לב פתוח, לא עוד חלומות מאובקים במגירה והחלטות רשות.
הפעם אדע להציב יותר נכון את המטרות שלי, אחגוג כל יעד קטן שעברתי ואביט קדימה כי אין גבול למה שהעולם מעניק לנו.
היקום הוא עצום, אין סופי יש אומרים,
היקום הוא אנחנו ואנחנו היקום.
יש כל כך הרבה כוח למחשבה שלנו, כוח על שלא למדנו להשתמש בו עוד.

6 תגובות
עץ תפוזים
31/12/2017 08:39
Gemini
מחשבות
חיכיתי כל השבוע להזדמנות לכתוב את הפוסט הזה.
חשבתי לעצמי על מה אכתוב, מה אאחל, במה אזכר, ועדיין כל אלו אצלי בסימן שאלה.
2017.. 
זו לא הייתה שנה קלה עבורי.
זה הרגיש לי שאני איזה תפוז שסחטו כל מיץ מתוכו ולא נותר דבר פרט לקליפה.
אבל מה שמדהים בשנה הזו היא שלקחתי את הקליפה, ואת הגרעינים שאף אחד לא מכניס למיץ שלו,
ושתלתי עץ תפוזים.
כעת אני שורש קטן שקבור בתוך אדמה שרק מחכה לפרוץ החוצה, דרך ארוכה ומפותלת בהחלט מצפה לי.
2018..
אני מאחלת לעצמי שאלמד להלחם על הדברים החשובים באמת, 
שאפסיק לוותר ברגע האחרון ואלחם עד הטיפה האחרונה. 
בתחילת הכתיבה של השורה הקודמת רציתי לאחל לעצמי שאהיה חזקה, אבל באותה השניה הבנתי שאני כבר חזקה
כי אם לא הייתי כזו, אפילו בדרך שלי, לא הייתי שורדת עד כה.
אני מאחלת לעצמי לאהוב את עצמי יותר, לקבל את עצמי בזרועות רחבות ולא מבקרות. 
אני מאחלת לעצמי לחיות בהווה תמיד, כאן ועכשיו כי לא קיים זמן אחר באותו הרגע.
אני מאחלת לעצמי שהשנה הזו אקח כהרפתקה, לטוב ולרע.

שתהיה לנו שנה טובה מלאה באושר ואהבה אין סופית!

16 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »